"קשה להיות שכיר"

כידוע לכולנו,

רוב האזרחים במדינת ישראל הם שכירים – ואינם בעלי עסקים / חברות .

באופן כללי,

רובנו נוטים לחשוב באופן טבעי שלהיות שכיר זה הרבה יותר קל ופשוט מלהיות עצמאי .

ומשתייכות לקו חשיבה זו סיבות רבות, המוכרות ומובנות לכולנו כגון :

• לרוב לא צריך "להביא את העבודה" (אלא אם כן מדובר בסוכני שטח וכדומה)

המעביד עושה זאת עבורנו, ואנחנו רק מבצעים אותה בפועל .

• אין צורך לדאוג למיקום העיסוק – בכדי שיוכל לפעול בצורה המיטבית
• אנחנו לא צריכים להתעסק עם הכמות והרמה הגבוהה של ההתנהלות מול האנשים שהמעביד מתעסק עמם כגון עובדים, ספקים, לקוחות, וכו' .
• לעתים קרובות שכירים חשופים פחות לתביעות .
• אם העסק / החברה לא מצליחה, תמיד אפשר "לקום וללכת" – לעבור למקום טוב יותר

ועוד

וכעת,

בתקופת משבר הקורונה נהוג לחשוב גם מעל ומעבר לסיבות ידועות אלו .

תקופת הקורונה שלצערנו הרב גררה עמה לא רק משבר בריאותי חמור,

אלא גם משבר כלכלי שהינו בין הכי הקשים שהיו – ואולי אפילו הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל .

וכידוע לכולנו,

קיימת העובדה הבלתי ניתנת לשום ערעור – שהממשלה אינה דואגת לבעלי עסקים וחברות, כפי שהיא דואגת לשכירים .

מכיוון שלשכירים יש יותר זכויות מבעלי עסקים / חברות .

אז מדוע בעצם "קשה להיות שכיר"?

קודם כל – שום דבר אינו קל .

לא קל להיות שכיר – וכמובן שגם לא קל בכלל להיות עצמאי .

אולם,

קיימות סיבות רבות שעקב קיומן ניתן להבין מדוע עדיין ישנם הרבה אנשים בעלי עסקים וחברות :

• שכיר עובד למען המעביד (בעל העסק / בעל החברה)

ולעומתו, המעביד עובד למען עצמו .

שכירים כביכול עובדים קשה מאוד כל החיים שלהם,

בשביל משהו שלא שייך להם כלל

אלא "עמלה" בלבד (הנקראת בתקופה זו – "תלוש שכר") .

גם אם כביכול יקבל העובד השכיר בונוסים וכדומה מצד המעביד,

ואפילו אם יקבל אחוזים שונים עקב המכירות של מקום העיסוק אליו הוא משתייך

בשורה התחתונה, עדיין מדובר בעמלה אחת גדולה .

אני וחבריי בעלי העסקים ככלל,

וחלקם העוסקים בתחומי הכספים כפרט

אוהבים לקרוא לעמלה זו "עמלת הגשמת חלומות",

כי השכיר מקבל אותה עקב הקדשת חייו להגשת חלומות של אחרים – במקום החלומות שלו עצמו .

• עסק = נכס

לכל עסק וכל חברה יש מוניטין בשוק .

ככל שהארגון פעיל – כך נוצר לו שם, אנשים מכירים אותו טוב יותר, חוזרים אליו וממליצים, ועוד .

על שכירים לעומת זאת – אין נושא שיחה כגון "עובד טוב" .

כי הוא משרת כל חייו את הארגון שנותן לו את העמלה – ולא את הכלל .

שכירים גם אינם יכולים להשכיר / למכור את העסק בניגוד למעביד .

הם מקדישים את כל חייהם

בהשבחת נכסים של אחרים, במקום לדאוג לנכסים של עצמם .

העובד השכיר מקבל העלאה במשכורת,

ולעומתו המעביד מקבל השבחת נכס

(מכיוון והמוניטין שלו עולה, נוספים אליו לקוחות רבים, ועוד) .

מעביד יכול להוריש את העסק שעליו עבד קשה בכל חייו לילדיו, בכדי שייהנו מהשקעתו, וימשיכו אותה .

העובד השכיר יכול להוריש לילדיו אך ורק את "השאריות של העמלה" אותה קיבל מהמעביד על כך שהקדיש והשקיע את כל חייו לנכס שלו, במקום לנכסים של עצמו .

• "מלמטה למלעלה"

כל בעל עסק בהתחלה "מביא את העבודה", וגם מבצע אותה בפועל .

ובניגוד לשכירים – שנועדו לבצע את העבודה,

הדגש הכי חשוב מצד המעבידים הינו להביא את העבודה ולפקח עליה בכדי שתתבצע באופן המיטבי .

במילים אחרות – עבודה כשכיר היא  "סוג של רובוט"

(תלוי במשרה בה הם עוסקים כמובן)

ובעולם טכנולוגי המתקדם בקצב מהיר,

הם למעשה גם הראשונים שעלולים להיפגע בעקבות ההתפתחות שלו .

• הגבול הוא "מעבר לשמיים"

לרוב משרות השכירים קיימת "תקרת שכר"

שנהוג לשלם בענף ובמקצוע בו הם עוסקים .

לעומת השכירים,

הדגש על רוב המעבידים הינו להביא את העבודה עצמה ולפקח עליה .

רק בהתחלה הם עושים אותה – וככל שהם גדלים כך הדגש על הנושאים החשובים המיוחסים אליהם משתנים בהתאם .

מעביד יכול לקדם את העבודה ולשכור תחתיו מנהלי עבודה שיהיו אחראיים ויפקחו על חלקים מסוימים בה .

וכך הוא בעצם מפנה לעצמו זמן

בכדי שיוכל להמשיך ולהביא עוד עבודה, ובעקבות כך להמשיך לגדול ולהתפתח .

• יציבות ארוכת טווח

ראשית כל,

ראוי וחשוב מאוד לציין שאין 100% ביטחון בשום דבר בחיים האלו .

אולם,

קיימים שיקולים רבים מבחינת אחוזי טווח מה נחשב באופן ריאלי יותר בטוח, ומה פחות .

אצל עצמאיים קיימת בעיה שהם תלויים בספקים והלקוחות שלהם .

לדוגמא,

אם ספק אחד כבר אינו יכול לספק את השירות / הסחורה המתבקשת,

אז צריך למצוא במקומו ספק מחליף .

כנ"ל לגבי התנהלות מול עובדים,

אצל שכירים אפשר להשוות סיטואציה זו למעביד שפיטר את העובד,

עובד שהתפטר בעצמו, או אפילו אם העסק נסגר וכדומה .

קיימות הרבה סיבות למצוא ספקים אחרים, עובדים אחרים, או עבודה אחרת .

העניין הרגיש הינו,

שלשכיר יש הכנסה עיקרית מלקוח / גורם אחד יחיד (המשרה שלו כשכיר) .

ולעומתו,

למעביד קיימות הכנסות רבות ממגוון לקוחות

שרק הולך וגדל ככל שהזמן עובר

(במידה והעסק אכן רווחי, מנוהל ומשווק את עצמו כפי שצריך) .

לעתים רבות

בעיקר בגיל מבוגר יותר – נהוג  לקבל עובדים חדשים וצעירים לעבודה

מכיוון והם מוכנים לעבוד קשה יותר, מהר יותר, ובשכר נמוך יותר ממבוגרים

(למרות שלמבוגרים לרוב יש הרבה יותר יידע – תלוי בתחומי העיסוק) .

ובעקבות כך העובד השכיר עשוי למצוא את עצמו בתקופות אבטלה ממושכות,

בהן הוא ירוויח סכום חלקי מהכנסותיו – למשך זמן שהינו מוגבל מראש .

לעומת העובד השכיר,

אם המעביד הפסיד לקוח – לרוב יש לו עוד המון לקוחות שיכפרו על כך,

וכך בעצם נוצרת לו סוג של יציבות ממושכת – הרבה מעל ומעבר לעובד השכיר, וזכויותיו .

• לדאוג לעצמך

המעביד לא בונה על כך שהמדינה תדאג לו מבחינת זכויות כגון ובניגוד לעובד השכיר .

הוא משקיע ומפתח את עצמו – בכדי לדאוג לעצמו .

לעומת העובד השכיר,

המעביד אינו מסתמך על אף גורם אחר להצלחתו מלבד עצמו .

• אנרגיות אחרות

לעתים רחוקות מאוד אנו נתקלים בבעלי מניות המעניקים לעובדיהם אחוזי רווח מהדיבידנד השנתי (רווחי החברה) .

עקב כך שעסק הינו נכס לכל דבר,

והגבול שאפשר להגיע עמו מבחינת הצלחה הוא מעבר לשמיים

לרוב המעבידים יש הרבה יותר אנרגיה יומיומית לעבוד לעומת העובדים השכירים .

אצל השכירים תמיד נשאלת השאלה הרטורית

"גם אם אני אתן יותר אנרגיה – וגם אם פחות,

השכר שאני מקבל יישאר פחות או יותר אותו הדבר

אז מדוע לטרוח יותר?"

• פחות תשלומי מיסים

העובד השכיר מרוויח פחות מהמעסיק, ולמרות זאת עדיין משלם יותר מיסים מימנו .

הסיבה הידועה לכך היא גם מאוד פשוטה :

המעסיק מקזז את ההוצאות שלו משכר הברוטו אותו הינו מרוויח,

וכך משלם בפועל פחות מיסים .

לעומת המעביד,

העובד השכיר משלם את מלוא המיסים על סכום השכר ברוטו שהיא מקבל

ולאחר שלוקחים לו מיסים שהינם גבוהים יותר, מגיעות כל שאר הוצאותיו

כגון ארנונה, אינטרנט, טלפון, טלפון סלולרי, רישיון רכב, ביטוחי רכב חובה ומקיף, דלק, אוכל, חשמל, מים, גז, הוצאות אחזקה שונות,

ועוד .

לסיכום,

האם להיות שכיר או בעל עסק זאת שאלה מאוד מורכבת

והתשובה לכך לדעתי היא  – "תלוי באדם עצמו, ובתחום העיסוק המשתייך אליו" .

ישנם תחומים שקשה מאוד להיות עצמאי בהם

כגון מרפאה למשל,

מכיוון וצריך מקום גדול לעסק, מכשור רפואי שעולה עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים, אישורים רבים, ועוד .

לעומת זאת,

קיימות מקצועות רבים כגון הנהלת חשבונות, ראיית חשבון, עריכת דין, בניית אתרים, קידום אתרים, עיצוב שיער, בניית ציפורניים, שיעורים פרטיים בשעורי בית / אנגלית,  ועוד רבים

שרוב מה שנחוץ בכדי לעסוק בהם לרוב הינו לפטופ, ומדפסת משולבת העולים יחדיו סכומים מזעריים ביחס לרווחים שניתן להרוויח כבעל עסק בעזרתם .

אפשר לעבוד מהבית, לקבוע פגישות במקומות מסוימים כגון אצל הלקוח,

בבתי קפה, ועוד .

אדם מאוד חכם אמר לי פעם שבחיים צריך להבין האם אתה חקלאי, או צייד .

חקלאי ברוב הפעמים תמיד יביא אוכל הביתה .

מכיוון והאוכל מחכה לו בשדה – ומוכן בכדי שיקטוף אותו .

צייד לעומתו בתחילת הדרך יחזור הרבה פעמים בידיים ריקות,

ולעתים אפילו ישן רעב .

אבל כשיעבור הזמן – והצייד ילמד לצוד,

הוא יאכל בקביעות הרבה ארוחות – שהחקלאי לעולם לא יזכה אפילו לאחת מהן .